חוזה מכר דירה הכולל סעיף בוררות, המתווה דרך ליישוב סכסוכים באמצעות מנגנון למינוי בורר, הוא חוזה בעייתי מכמה היבטים:
א. חוזה מכר דירה מקנה לקונה זכויות לפי חוק המכר (דירות) תשל"ג 1973. חוק זה דן באי התאמה לתקן, לתקנת בנייה ולמפרט, היוצרת עילת תביעה. אי התאמות אלו, הן כולן עניין לבית המשפט לענות בו, שן הן בבחינת נושאים משפטיים מובהקים שהבורר לא אמור להבינם עד תום.
ראו בעניין זה את קביעתה של השופטת ורדה אלשיך מבית המשפט המחוזי בתל אביב, בר"ע 11151/96 ישעיהו נועם נ' שוורצמן ארכדי, (לא פורסם, מובא בספר "בוררות – הלכה ומעשה" מאת א' בן עזרא ועו"ד ששי גולן, "אתיקה" תשנ"ז עמ'229).
בית המשפט קבע, כי התקנים והתקנות אינם נושאים לבוררות ולמיטב שפיטתו של בורר, ודרוש כי יידונו בבית המשפט.
ב. בהליך בוררות המסתיים בפסק בוררות אין מקום לערעור.
הערעור הוא אחד מזכויות היסוד של בעל דין, ולכן מוצבת שאלה גדולה לגבי כל הסכם הכולל בתוכו סעיף בוררות.
להלן התייחסות בית המשפט העליון לעניין זה. מדובר בבג"ץ 10109/02 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, שדן בסכסוך בין בני זוג ובבנם הקטין, בו קבעה השופטת א' פרוקציה, כי פגיעה בזכות ערעור פוגמת בתוקפו של הסכם, ואלו דבריה:
"עם זאת, אני מוצאת כי הסכמת בני הזוג לסמכות בית הדין כפי שניתנה אינה יכולה לעמוד מטעמים אחרים. ראשית, ספק בעיני עם ניתן במסגרת סעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים לייחס תוקף משפטי להסכם המקנה סמכות לבית הדין הרבני אשר משמעותו הוא כי הצדדים כובלים עצמם מראש לסמכות דיונית של ערכאה אחת, ולא הערכאה הדיונית הגבוהה ביותר, המשמשת בעת ובעונה אחת ערכאה ראשונה וערכאה אחרונה לכל ענין הכלול בתחום הסמכות, ושוללים בכך מעצמם, מלכתחילה, את זכות הערעור. זכות הערעור הוכרה בסעיף 17 לחוק יסוד: השפיטה כזכות דיונית מן המעלה הראשונה והוסדרה בפירוט בפרק ט"ו לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג. באשר למערכת בתי המשפט, גריעתה של זכות זו בהסכם המקנה סמכות עניינית לערכאה דיונית אחת בלא זכות ערעור על החלטתה מעלה שאלה נכבדה אם אין בכך כדי לפגום בתוקפו המשפטי."
יובהר, כי בתחום הבנייה לעתים עיקר הזכויות של התביעה מתממשות באמצעות ערכאת הערעור. ראו לדוגמא ע"א 38-25 אברהם אלברט ואח' נ' שיכון ופיתוח בע"מ ואח', בית המשפט המחוזי בחיפה, (לא פורסם, מובא בספר "עדות מומחה" מאת א' בן עזרא הוצאת "שי" מהדורת תשס"ב עמ' 311).
ג. סעיף הבוררות שבחוזה לא יופעל אוטומטית, אלא רק אם תתקיים ראייה פוזיטיבית לנכונות מי שמבקש עיכוב הליכי משפט והעברת הסכסוך לבורר לנכונותו להתדיין בבוררות.
ראו בעניין זה את פסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 4921/06 א. ע. נ. חב' לבניין ולפיתוח בע"מ ואח' נ' אהרן דומין.
אמנם, בתי המשפט מקבלים בדרך כלל בברכה העברת תיקים לבוררות, אולם מדובר לרוב בבוררות המוסכמת על ידי הצדדים לדיון כשההסכמה ניתנת בזמן הדיון בפני בית המשפט, להבדיל ממקרים בהם ההסכמה ניתנה מראש, באמצעות סעיף בוררות הכלול בחוזה, ולא תמיד מתוך הבנה ונכונות ברורה במה מדובר.
או אז, ייבדק סעיף הבוררות בקפדנות ותיבדק כאמור גם נכונות הצד המבקש את ביטול ההליכים לקיום הבוררות – עליו תוטל חובת ההוכחה כי זו הייתה כוונתו עם התגלע הסכסוך.
מסתבר, כי לא בכל מקרה הבוררות מקצרת את ההליכים, ולא תמיד היא יעילה יותר מיעילותו של בית המשפט. יש והבוררות נמשכת שנים רבות תוך הסבת עגמת נפש ועינויי דין לצדדים, ובסופו של יום הצד הרואה עצמו נפגע – אינו יכול לערער על פסק הבוררות.
ראו גם "ליקויי בנייה כרך א'" מאת א' בן עזרא בהוצאת "בורסי" תשס"ו "בוררות וגישור" מעמוד 259.
לפסקי הדין שאוזכרו במאמר:
בג"ץ 10109/02 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול
רע"א 4921/06 א. ע. נ. חב' לבניין ולפיתוח בע"מ ואח' נ' אהרן דומין
* מהנדס בניין ומתכנן עירוני, מומחה לתחיקת הבנייה. מחברם של ספרי משפט והדרכה בתחום התכנון והבנייה. דואר אלקטרוני: bezra@inter.net.il
אתר: www.benezra.co.il
** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין